נעים להכיר: הוועד החדש של אפיק

במהלך חודש ספטמבר נערכו, לראשונה, בחירות לוועד המנהל של אפיק באקדמיה. לחברות הוועד החדשות נבחרו פרופ' מיכל שרון (יו"רית), פרופ' סיגל אברמוביץ, פרופ' ריקה גונן, פרופ' שרון גילאי-דותן ופרופ' מיכל פרנקל. הניוזלטר הנוכחי הוא הזדמנות מצוינת להכיר אותן קצת יותר לעומק.

פרופ' מיכל שרון, יו"רית הוועד, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן למדע

האהבה לכימיה התחילה אצל פרופ' מיכל שרון עוד בתיכון. "היתה לי מורה נהדרת לכימיה בבית ספר, והיא זו שגרמה לי להתאהב במקצוע", היא מספרת, "החלום שלי בתור ילדה היה לעבוד בטבע בפיתוח תרופות, אבל החיים הובילו אותי למחקר. את התואר הראשון עשיתי באוניברסיטה העברית, משם עברתי למכון ויצמן ללימודי תואר שני ודוקטורט במקביל ומשם המשכתי לפוסט דוקטורט בקיימברידג', ולאחריו חזרתי למשרה במכון".

למיכל יש רקורד של עשייה בקידום שוויון מגדרי. "תמיד היה לי חשוב להשפיע חברתית, לצד העשייה המדעית. הנושא של חוסר שוויון מגדרי באקדמיה מפריע לי כבר הרבה שנים. במקום להיות מתוסכלת – החלטתי שאני רוצה לפעול ולשנות, כדי שלבנות שלי ולסטודנטיות שלי יהיה יותר קל. הפעילות שלי באה לידי ביטוי גם בתוך מכון ויצמן וגם במסגרת פורום חולמו"ת".

במכון ויצמן היתה מיכל בוועדת ההיגוי של GET – Gender Equality Together – במסגרת GET יותר מ-50 מדעניות ומדענים ממכון ויצמן לקחו חלק בתהליך חשיבה משותף לטובת קידום השוויון המגדרי. המסקנות והנתונים של עבודת הפורום הוצגו בפני נשיא המכון, חברי ההנהלה והמועצה המדעית. "בנוסף, הייתי חלק מחולמו"ת, עוד מתחילת הדרך כשהפורום פעל באופן עצמאי, לפני הקמת אפיק. הפורום אז היה הרבה יותר קטן והייתי חלק משתי קבוצות עבודה. באחת מהן ניסחנו מסמך שמגדיר מה התפקיד של יועצות הנשיא לשוויון מגדרי ועשינו השוואה בין המוסדות השונים. במסמך הזה עשו אחר כך שימוש כשתכננו את תוכנית 'קו המשווה'. בקבוצת העבודה השנייה יסדנו סדנה למנהיגות נשית באקדמיה".

לפני כשנתיים מונתה מיכל לוועדת ההיגוי של חולמו"ת לצידן של פרופ' סתו רוזנצוויג ופרופ' שרון גילאי-דותן.

כשהיא מנסה לסמן את החסמים העיקריים המונעים שוויון מגדרי היא אומרת שאלו שאלות שהיא מתלבטת לגביהן בעצמה: "האם חוסר השוויון נובע מחוסר מודעות של מי שממלאים תפקידים בכירים באוניברסיטאות? האם נשים עצמן פחות מגישות מועמדות ופחות רוצות להיות בעמדות הנהלה? זה נושא שאנחנו בתהליך של תחקור שלו וניסיון להבין אותו לעומק. גם היציאה לפוסט-דוקטורט היא נקודה בעייתית עבור נשים רבות, על אף השיפור שחל בנושא הזה, הרבה בזכות הפעילות של יועצות הנשיא שעשו עבודה מאוד טובה. עדיין יש עוד הרבה עבודה בתחום הזה כמו גם בתהליכי הקבלה למוסדות האקדמיים השונים ובתהליכי הקידום עצמם".

פרופ' מיכל פרנקל, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית

"אני מאלו שהגיעו לאקדמיה בטעות", מעידה על עצמה בצחוק פרופ' מיכל פרנקל, "תמיד חלמתי להיות כותבת, ובעקבות השירות הצבאי בגלי צה"ל, רציתי להיות עיתונאית", אחרי קריירה קצרה שכללה עבודה במשרד פרסום מוביל וכתיבה בעיתון "כותרת ראשית" ז"ל, חשבה מיכל שעל מנת לפתח קריירה בעולם הפרסום כדאי לה ללמוד תואר בתחום. "באותה התקופה לא היו לימודי תואר ראשון בתקשורת בארץ, אז הגעתי לחוגים לסוציולוגיה והיסטוריה באוניברסיטת ת"א, והתאהבתי בסוציולוגיה. אז, חשבתי שכל החיים אלמד, שתמיד אהיה סטודנטית, בגלל שכל כך נהניתי. אבל בשנה השנייה לתואר פרופ' יהודה שנהב שלף אותי והציב אותי כמתרגלת ואז התברר לי שאקדמיה יכולה להיות גם מקום עבודה. זו קריירה מאוד תובענית, אבל אני אוהבת אותה ושמחה שיש לי הזדמנות לעשות בדיוק את מה שאני אוהבת – לחקור, ללמד ולכתוב".

העשייה שלה לקידום שוויון מגדרי היא חלק מעשייה אקטיביסטית שבה היא מעורבת כבר שנים רבות. "תמיד הייתי פעילה בכל מיני תחומים, ותמיד התעניינתי בנושא המגדר וזה גם השתלב עם המחקר שלי. בהמשך הנושא הזה גם בא לידי ביטוי בייעוץ שנתתי לחברות שונות ולנציבות שירות המדינה, שסייע להם לאמץ פרקטיקות של שוויון מגדרי ושילוב מיטבי של עבודה ומשפחה".

מיכל מציינת כי תמיד הטרידה אותה העובדה שיש מיעוט נשים בתפקידי מפתח באקדמיה. "כשאין מבט נשי על סוגיות ניהולית ואסטרטגיות וכשאין דמויות לחיקוי, זה מיצר בעיה בעיקר עבור נשים שנמצאות בשלבים מתקדמים בקריירה שלהן. אבל לא רק עבורן – גם עבור סטודנטיות וסטודנטים צעירים שאין להם מודלים של התבגרות נשית בזירה הפרופסיונלית בכלל ובזירה האקדמית בפרט".

כחלק מהעשייה שלה היתה מיכל יו"רית הוועדה להוגנות גיוון והכלה בפקולטה למדעי החברה. "החיבור לאפיק התחיל כשהתבקשתי להוביל מפגש של Journal club, והמשיך כשהצטרפתי לקבוצת 'עושות מנהיגות'. כשהגיע זמן הבחירות לוועד חשבתי שזה נכון שאני אקח את הידע המקצועי שלי כדי לסייע בקידום שילוב שוויוני יותר של נשים באקדמיה".

לדבריה אחד האתגרים הגדולים העומדים כעת בפני אפיק הוא לייצר סולידריות בין נשים באקדמיה מעבר לגבולות של המוסדות עצמם. "בנוסף, התפקיד של אפיק לתפיסתי הוא לעסוק בשאלות הגדולות – איך מגדירים מצוינות, ואיך מבטיחים שנשים תדענה 'לשחק את המשחק' איך מציבים נשים עם נקודת מבט פמיניסטית שאינה מקבלת את הסדר החברתי הגברי באקדמיה, בעמדות בהן הן תוכלנה לקדם שינוי ותיקון, לא רק לטובת נשים אלא לטובת האקדמיה בכלל. זאת לצד סימון והנכחה של המנגנונים הממגדרים, ופעילות למען השינוי שלהם".

פרופ' שרון גילאי-דותן, ביה"ס לאופטומטריה ומדעי הראייה, הפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' שרון גילאי-דותן חשבה בתחילת הקריירה שלה שהיא תתמקד בתחום מדעי המחשב. "בתור ילדה מאוד אהבתי מתמטיקה, ובתור בוגרת הלכתי ללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב", אחרי הלימודים השתלבה שרון בעבודה בתעשייה כמפתחת תוכנה, אבל בעידודו של סבא שלה ש"תמיד דחף אותי ללמוד ולהיות עצמאית" המשיכה ללימודי תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. "במהלך התואר השני נחשפתי למערכת הראייה במוח והבנתי שזה מה שאני רוצה לחקור. זו מערכת מרתקת – מצד אחד מאוד אניגמטית ומצד שני מאוד אינטואיטיבית. מאז אני במחקר של מערכת הראייה האנושית".

הנושא של שוויון מגדרי מוביל את העשייה החברתית של שרון מזה מספר שנים. "קידום שוויון הוא ערך שבוער בי ללא קשר לחוויות אישיות שלי. יזמתי ודחפתי את השינוי בשם של 'ליל המדענים' ל'ליל המדענים והמדעניות'. אני מקפידה מאוד על קידום שפה שוויוניות בכל הקורסים שאני מלמדת, וזה, אגב, בזכות הבת שלי שהביאה את נושא השפה למודעות שלי. אני מאמינה שחשוב באמצעות השפה לתת מקום לכולם ולכולן, בעיקר כאשר יש בשפה שלנו נטייה להקטנה ולחוסר הכללה של נשים נערות וילדות. אני גם מקדמת יהדות שוויונית בעיר בה אני גרה. שוויון – באופן כללי – הוא ערך מוביל בעיני. כל איש ואישה זכאים לו".

הפעילות הזו באה לידי ביטוי גם בהצטרפותה לפורום חולמו"ת, אליו הצטרפה לאחר הקמתו. לוועדת ההיגוי של הפורום הצטרפה לפני כשנתיים.

"אני רואה את אפיק כגוף שיכול להביא לשינוי חיובי לטובת שוויון מגדרי באקדמיה, כגוף שיש לו יכולת השפעה משמעותית. אני מקווה שנצליח לעשות דברים משמעותיים שגם האקדמיה וגם החברה כולה ירוויחו מהם. הייתי רוצה שנהיה במצב שבו הרוח האנושית, המוח, הידע והאחווה יהיו הדברים שמובילים ומאחדים אותנו. מקום שמאפשר ושיש בו שוויון הזדמנויות אמיתי לכולן ולכולם – ואת זה אנחנו רוצות לקדם".

פרופ' סיגל אברמוביץ, ראשת המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' סיגל אברמוביץ, התפתחה בתחום שבו יש מעט חוקרים באופן כללי ואף פחות מכך חוקרות. "את התואר הראשון עשיתי במדעי כדור הארץ והסביבה בבן גוריון, מיד אחריו המשכתי לתואר שני, גם הוא בבן גוריון, במסגרתו עשיתי מחקר בהנחייתה של חוקרת מהמכון הגיאולוגי במיקרופליאונטולוגיה ואז נגלה בפני תחום מחקר, שמעט מאוד אנשים עוסקים בו, אבל הוא מאוד חשוב ואפליקטיבי". המחקר שלה, שבו היא בחנה מה היו התנאים שקדמו בכדור הארץ להכחדה של הדינוזאורים, זיכה אותה בהתעניינות רבה, והיא הוזמנה לכנסים שונים וקיבלה הצעות ללימודי דוקטורט יוקרתיים ולמלגות בחו"ל, ביניהם בפרינסטון. "הייתי אז כבר נשואה לאורי, שגם הוא היה באקדמיה, והיה ברור ששנינו נצטרך לעשות ויתורים".

סיגל החלה את לימודי הדוקטורט בפרינסטון, שם השלימה גם פוסט-דוקטורט, ובן זוגה הצטרף אליה. "זה היה צעד אמיץ מצדו, שהיטיב בסופו של דבר עם הקריירות של שנינו", היא אומרת. אחרי כמה שנים בחו"ל חזרו השניים לישראל – לאוניברסיטת בן גוריון. "כמי שנולדה וגדלה בבאר שבע ההצעה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אחד המוסדות האקדמיים החשובים בישראל, הייתה משמעותית עבורי והבחירה להפוך אתה לבית האקדמי שלי הייתה מתבקשת".

סיגל מאמינה כי לאנשי אקדמיה יש את היכולת לשנות דברים ולפעול למען החברה כולה. כך, כאשר שימשה כנשיאת החברה הגיאולוגית הישראלית, הובילה שינוי בתקנון העמותה שקבע כי אם אין לפחות 30% נשים בין המועמדות לפרסים שמעניקה העמותה, תפעל העמותה באופן אקטיבי לאיתור מועמדות מתאימות. בשנים האחרונות היא מקדמת יוזמות שונות בתחום קידום החינוך המדעי בקרב תלמידי ותלמידות תיכון. תוכנית אחת שיזמה, המתקיימת באב״ג היא תוכנית ל-5 יחידות במדעי כדור הארץ. בנוסף, בשיתוף עם עיריית אשקלון ובתמיכת ראש העיר, תומר גלאם, הובילה סיגל הקמה של תחנה ימית הכוללת מעבדות מחקר המשמשות חוקרים וחוקרות וגם תלמידי ותלמידות תיכון מהעיר.

"בתחומי המדעים חלה התקדמות משמעותית בכל מה שקשור לשוויון מגדרי, ויש איזון בין מספר הנשים לגברים בתארים השונים, אבל עדיין אין מספיק חברות סגל בתחומים אלו, וזה דבר שצריך לשנות", היא אומרת. "כל חברה באשר היא מפסידה מאי שוויון מגדרי. מגוון דעות מביא צורות הסתכלות שונות, והוא חיוני למימוש הפוטנציאל בכל התחומים. אם אנחנו כאקדמיה רוצים להוביל, אנחנו צריכים לדאוג שיהיה שוויון מגדרי, שיהיה ייצוג פרופורציונלי של נשים בכל הדרגות".

לאפיק באקדמיה יש כוח רב לתרום לשינוי הזה בזכות היכולת שלו להוביל תהליכים Top down, היא אומרת. "לקבוצה של נשים בעמדה כזו יש יכולת להפוך לגורם משמעותי, כזה שיכול לעשות מהלכים רוחביים חשובים. אני שמחה מאוד על הבחירה שלי לוועד של אפיק, כי הנושאים שהפורום מוביל הם חלק בלתי נפרד מהאג'נדה שלי".

פרופ' ריקה גונן, המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' ריקה גונן מספרת שלאורך כל הקריירה שלה תמיד היתה במיעוט, ולמעשה זה התחיל עוד בבית הספר. "אני נמצאת בתחום עם רוב גברי. כבר בתיכון מצאתי את עצמי בקבוצת לימוד מתקדמת במתמטיקה כבת יחידה עם 27 בנים. הפעולה הראשונה שעשיתי בהפסקה היתה לגשת לשכנע בנות רלוונטיות אחרות להצטרף לקבוצת הלימוד".

את הדוקטורט שלה עשתה ריקה בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בתחום תורת המשחקים החישובית, וקיבלה הצעות פוסט דוקטורט יוקרתיות כולל באוניברסיטת הרווארד ובמעבדת המחקר של Bell Labs. בהמשך קיבלה משרת מחקר במעבדת המחקר של יאהו בניו יורק ובקליפורניה. במהלך השנים בחו"ל תכננה מנגנונים ששולבו בתעשייה והיוו חידושים תאורטיים שגרמו לחיסכון של מעל מאה מיליון דולר בחברת ענק אמריקאית. לישראל הגיעה כמדענית חוזרת אחרי מספר שנים בארה"ב ישירות למשרה באוניברסיטה הפתוחה. באוניברסיטה הפתוחה היא חוקרת בתורת המשחקים החישובית ובחירה חברתית חישובית על גבול הבינה המלאכותית.

במהלך הקריירה שלה השתתפה ריקה במאות כנסים בהם תמיד הרוב הניכר הוא גברי. "האוניברסיטאות הן סביבה גברית באופן כללי. זה בא לידי ביטוי בהמון היבטים, בקידום, במנגנוני ההערכה ועוד. לכן, לאורך כל הקריירה, ניסיתי תמיד לקדם ולעודד את הסטודנטיות בסביבה הקרובה שלי. פורום חולמו"ת היווה פלטפורמה עבורי לחולל שינויים מוגדרים ופרקטיים. בחולמו"ת אני מובילה קבוצה להורות מגוונות באקדמיה. אנחנו חוקרות את ההשפעה של אימהות מגוונת (אלמנות, גרושות, חד הוריות, אימהות לילדים עם אתגרים רפואיים ועוד) על חיי האקדמיה מהיבטים שונים ובונות מערך סרטונים יצירתי להעלאת המודעות של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות כלפי נשות אקדמיה בהורות מגוונת".

לדבריה, כדי לייצר שיווין מגדרי יש צורך לייצר סביבה אקדמית שנשים מרגישות בה נוח, סביבה שתאפשר לנשים להיות חלק ממנה, להתפתח בה. "המחקר שלי עוסק בבניית מנגנונים יעילים לשיתוף פעולה בין ישויות שונות, דרבון אמירת אמת וחלוקה הוגנת של משאבים. מהות הפתרונות האלו היא קו מנחה עבורי לבנייה וביסוס של אפיק כארגון השואף לשיתוף פעולה פנימי וחיצוני תוך שמירה על אמת וחלוקה הוגנת של משאבי האקדמיה באופן שמכליל את נשות האקדמיה במאמץ האקדמי הלאומי. יש נשים מצוינות באקדמיה במנעד מומחיויות רב. על ידי איחוד הכוחות שלנו והמומחיות מתחומים שונים, אנחנו יכולות ליצור מנגנונים נפלאים שפועלים לתיקון הכשלים".