"ייצוג נרחב יותר של נשים בהנהלות האוניברסיטאות משמעו הנהלות טובות יותר"

כאשר בוחנים את נושא השוויון המגדרי באקדמיה, רואים לאורך שנים כי תחומי ה-STEM סובלים מתת ייצוג נשי משמעותי, בהשוואה למדעי הרוח והחברה. לכן, התהליך שעבר הטכניון בשנים האחרונות הוא מעורר השראה.

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, מוביל כבר מספר שנים מהלכים משמעותיים לצמצום הפער המגדרי במוסד, בשיתוף עם פרופ' עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה בטכניון ועם קודמותיה בתפקיד. "החשיבות של ייצוג הולם לכל קבוצות האוכלוסייה ולא רק נשים, הוא נושא שהטכניון מקדם כבר שנים רבות, מתוך התפיסה כי לאקדמיה יש חלק חשוב בקידום הנושא, לטובת יצירת חברה טובה יותר", הוא אומר.

פרופ' סיון, המכהן בתפקיד הנשיא מאוקטובר 2019, הקים עם כניסתו לתפקיד, ביחד עם פרופ' אילת טל (אז יועצת נשיא הטכניון לקידום נשים במדע ובהנדסה והיום חברת הוועד המנהל של אפיק באקדמיה), ועדה ייעודית לבחינת הפער המגדרי בסגל האקדמי בטכניון. הוועדה הוקמה במטרה להציע דרכי פעולה להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר, בוועדות המרכזיות, בתפקידים המשפיעים ובהנהלת הטכניון. בין התוצרים השונים של אותה ועדה הייתה הצהרת הטכניון על חתירה לייצוג הולם בסגל האקדמי, שקבעה בין השאר: "שערי הטכניון פתוחים לחברות ולחברי סגל אקדמי ומנהלי ולתלמידות ולתלמידים מכל מגדר, מוצא, דת ולאום..... חברי וחברות הסגל האקדמי של הטכניון, הסנט והנהלת המוסד מודעים להיעדר ייצוג מגדרי הולם בעת הזו (שנת 2021) – שיקוף של נסיבות היסטוריות, תרבותיות וחברתיות – ומתחייבים להמשיך ולפעול ללא לאות לתיקון המצב...".

פרופ' אורי סיון. צילום ניצן זוהר

"לאורך השנים הצלחנו להגדיל את מספר הנשים בסגל, אבל הגידול הוא עדיין מאוד איטי. כעת עומד שיעור הנשים בסגל של הטכניון על 21%", אומר פרופ' סיון, "המטרה המרכזית של הוועדה הייתה למפות את צווארי הבקבוק המונעים ייצוג מגדרי הולם בסגל האקדמי של הטכניון ולהציע דרכים להקטין פערים אלו".

המוטיבציה להעלאת שיעור הנשים בטכניון נובעת ממספר גורמים. "ארגון מגוון הוא ארגון טוב יותר, הוא מביא לידי ביטוי עוד זוויות ראיה, עוד נקודות מבט. הדבר הזה נכון לכל ארגון וגם לאקדמיה", אומר פרופ' סיון, "ייצוג נרחב יותר של נשים בהנהלות האוניברסיטאות משמעו הנהלות טובות יותר. הצלחנו להוביל שינוי דרמטי בהנהלה של הטכניון ובסגל האקדמי הבכיר: יש לנו כיום 8 דיקניות מתוך 22 דיקנים ויש יותר נשים מבעבר בוועדות המרכזיות. סיבה נוספת לחשיבות קידום שוויון מגדרי היא רחבה יותר – ייצוג חסר פרושו כי יש קבוצות באוכלוסייה שלא ממצות את כלל האפשרויות שהחברה יודעת להעמיד לרשותן, ויש לנו חובה לאפשר לכל אדם למצות את הפוטנציאל שלו לפי ראות עיניו. חברה פלורליסטית, כזו המאפשרת לכלל חבריה לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם, היא חברה פורחת, היא חברה טובה יותר. ולנו כאקדמיה יש חובה לסייע לזה לקרות".

"צוואר הבקבוק העיקרי הוא ביציאה לפוסט-דוקטורט"

מבדיקת הוועדה עלה כי זמני הקידום בטכניון מדרגת מרצה בכיר לדרגת פרופסור מן המניין אינם שונים בין גברים לנשים. "בתחילת הדרך יש פער זניח, שנובע כנראה מהעובדה שחלק מהמרצות יולדות ויוצאות לחופשת לידה, אבל בהמשך הפער הזה נסגר", אומר פרופ' סיון.

ממצא נוסף מראה כי אין הבדל משמעותי בין שיעור המקבלות והמקבלים הצעה למשרה אקדמית. "צוואר הבקבוק העיקרי הוא ביציאה לפוסט-דוקטורט. כשאנחנו בוחנים את שיעור הלומדות והלומדים בתארים מתקדמים אין הבדלים משמעותיים, אבל יש הרבה פחות נשים מקרב מסיימי הדוקטורט שיוצאות לפוסט-דוקטורט בהשוואה לגברים", הוא מציין.

בטכניון נוקטים בצעדים מגוונים על מנת לצמצם את הפער המגדרי - כבר החל מהתואר הראשון. "התפקיד העיקרי של אוניברסיטאות הוא הכשרת כוח אדם למשק כולו, לכן לייצוג מגדרי הולם בתואר הראשון יש חשיבות רבה עבור החברה כולה. בנושא הזה עשינו שינוי מהותי. כיום שיעור הנשים בשנה הראשונה של התואר הראשון הוא כ-48%, ובתואר הראשון כולו הוא 43%. בתואר השני שיעור הסטודנטיות כ-38% ובדוקטורט יש לנו 46% נשים. עדיין קיים אתגר משמעותי בהתפלגות בין הפקולטות השונות, וישנן פקולטות בהן מספר הנשים נמוך יותר כמו מתמטיקה למשל. בשנים האחרונות הצלחנו להגדיל את מספר הסטודנטיות בפקולטות שבהן באופן מסורתי מספר הלומדות היה נמוך כמו מדעי המחשב, רובוטיקה וחשמל, וכעת כשליש מהלומדים בהן הן נשים".

על מנת לעודד נשים להתקבל ללימודים בטכניון, נוקט המוסד מגוון צעדים, אותם מזכירה גם פרופ' עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה בטכניון, בראיון המופיע אף הוא בניוזלטר הנוכחי. כדי להשיג שוויון מגדרי בקרב חברי הסגל נוקט הטכניון במספר אמצעים, בין השאר סדנאות העצמה לחברות הסגל וסדנאות לכלל חברי הסגל להטמעת השימוש בשפה מותאמת מגדרית ולהגברת המודעות להטיות לא מודעות. בנוסף, החל משנת הלימודים הנוכחית ישנם חדרי הנקה בכל הפקולטות בטכניון לשימוש חברות הסגל והסטודנטיות.

"אנחנו רואים חשיבות רבה בקיומן של מודלים לחיקוי, בהגדלת מספר הנשים בתפקידי מפתח", אומר פרופ' סיון, "אנחנו שמחים שהצלחנו להגיע למצב שבו מתוך 22 דיקנים - 8 הן נשים. זו הפעם הראשונה בתולדות הטכניון שיש לנו דיקניות העומדות בראשות הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל והפקולטה למדע והנדסה של חומרים. בנוסף, שתיים מתוך 4 הדיקנים הכלל טכניונים הן נשים. זו מהפכה אדירה מבחינתנו. חשוב לציין את ההירתמות של חברות הסגל שלנו למהלכים האלו - העול שנופל על נשות הסגל כדי לממש ייצוג נשי יותר שוויוני הוא גדול, וההירתמות שלהן לכך נפלאה. בלעדיה לא יכולנו להגיע לנתונים האלו, ואנחנו גאים בהן".

בכל הקשור להתמודדות עם הקושי של נשים לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל עושה הטכניון עבודה חשובה על ידי הקצאת מלגות ייעודיות ועבודה ממוקדת עם דוקטורנטיות בכלל ודוקטורנטיות ערביות בפרט. עבור האחרונות הקושי הוא גדול יותר, והמאמץ כולל במקרים מסוימים אף פגישות אישיות עם משפחות הדוקטורנטיות.

"אנחנו מבינים שיש צורך להגמיש את הכללים, ולהוריד את הדרישה הבלתי כתובה לפוסט-דוקטורט בחו"ל כחלק מתנאי הקבלה למשרה באקדמיה בישראל. לפוסט-דוקטורט בחו"ל יש יתרונות רבים, כמו חשיפה לקהילה מחקרית בינלאומית, אבל כאמור יש בכך גם קושי", אומר פרופ' סיון.

"חשוב לזכור שהבעיה של היעדר גיוון היא יותר רחבה ממגדר"

ומה היעדים להמשך? "אנחנו ממשיכים להתקדם בכל החזיתות, ואני מקווה שבעתיד הלא רחוק הנושא של שוויון מגדרי יהיה non-issue", אומר פרופ' סיון, "אבל חשוב לזכור שהבעיה של היעדר גיוון היא יותר רחבה ממגדר. הנושא של ייצוג המגזר החרדי באקדמיה, למשל, הוא נושא אקוטי עבור המדינה כולה, שלאקדמיה הישראלית קשה מאוד לייצר בו שינוי, בעיקר במקצועות ה-STEM, על אף התקציבים הרבים המופנים לכך".

לסיכום, פרופ' סיון מברך את תרומתו הרבה של פורום אפיק באקדמיה לקידום שוויון מגדרי. "הנטוורקינג והרוח שאפיק מייצר בפעילויות השונות שלו הם מאוד חשובים. הפעילויות השונות שהוא מקדם תורמות רבות לחוקרות עצמן, והן פעולות משלימות הכרחיות לצעדים שננקטים במסגרת האוניברסיטאות. אני מברך על קיומו של אפיק באקדמיה, ומאחל לו שהצורך בו יתייתר בשנים הקרובות", הוא אומר בחיוך.