אריאל שחר, כיתה י"א, עירוני ד׳, תל אביב

מחקרים איששו, שקיימת תופעה מדאיגה בחברה שלנו: בנות מצליחות במידה רבה יותר מאשר בנים

במבחנים בתחומי המדעים והמתמטיקה, ואף על פי כן, כאשר הן ניצבות מול בחירת מקצועות תגבור

בתיכון, והרשמה לאוניברסיטה ובחירת מסלול לימודים גבוהים, יותר בנות מחליטות להירשם דווקא

ללימודים הומניסטיים, מאשר למסלולי המדעים וההנדסה.

לדעתי הימנעותן של הבנות מלימודים מדעיים ברמה גבוהה נובעת משתי סיבות עיקריות:

הראשונה, היא שיטת הלימוד הנהוגה היום בגיל העל יסודי ששמה דגש על החלק התיאורטי של

המדעים, בעוד שהחלק המעשי, ניסויי, שמעורר עניין כמעט ונעדר מתכנית הלימודים. בנוסף, תכנית

הלימודים היום אינה שמה דגש על יישומים בעולם האמיתי ושינויים חברתיים שהם מובילים, דבר

שלדעתי היה תורם מאד להצגת עוצמתו ויכולתו של המדע לשפר את חייהם של אנשים ומושך אל לימודי

המדעים נשים רבות המתעניינות גם בפן ההומניסטי.

אני סבורה, שכדי להגביר את העניין במקצועות המדעיים בקרב תלמידות, הכרחי לקדם שיטת לימוד

חדשה המאזנת בין לימוד תיאורטי, מעשי וכזה המציג את ההשפעות החברתיות של הפיתוחים. צעד

זה, אף יקרב את אופן הלימוד בתיכון לזה שבאקדמיה, ויקל על המעבר בין שתי המסגרות.

הסיבה השנייה להימנעותן של הבנות מלימודים מדעיים, היא המחסור בחשיפה לנשים העוסקות בתחום

זה.

אני מרגישה, שהתפיסה החברתית של מקצועות מדעיים והנדסיים היא כזו של מקצועות המתאימים

יותר לגברים, ולא כאלה שיאפשרו לנשים להתפתח מקצועית ובמקביל לממש את השאיפות האישיות

שלהן מחוץ למקצוע. כאשר נשים לא יכולות לדמיין את עצמן מקיימות חיים אישיים מלאים וקריירה

במקביל הן נאלצות במקרים רבים להתפשר. אני מאמינה, שחשיפה גבוהה יותר לנשים מובילות בתחומי

המדעים והמתמטיקה, המצליחות לשלב זאת עם חיים אישים מלאים, תציג לבנות הצעירות העומדות

לפני בחירת מסלול לימודים דמויות לחיקוי ותוכיח כי השילוב אפשרי.

לסיכום, לדעתי ניתן ואף מחובתנו לעודד נשים לבחור במקצועות מדעיים, הן על ידי שינוי שיטת הלימוד,

והן על ידי היכרות אישית עם מובילות בתחומים הללו, מהן ישאבו הבנות הצעירות השראה ויעזו לבחור

במסלול לימוד בתחומי המדעים והמתמטיקה.