"אפיק באקדמיה הוא כוח נשי, כוח מאורגן שיש לו נראות ונוכחות"

פרופסור עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה בטכניון, מעידה כי ככול שנחשפה לאורך הקריירה שלה לקשיים עמן מתמודדות נשים באקדמיה, התפתחה אצלה ההבנה כי יש חשיבות אדירה לנוכחות של בעלי תפקידים, שיצביעו על העיוותים היוצרים את הקשיים האלו ויעזרו לצמצם את השפעתם על מסלולי הקריירה של נשים באקדמיה. "באופן אישי, בתחילת דרכי באקדמיה, כדוקטורנטית ואח״כ כפוסט-דוקטורנטית, או חברת סגל צעירה, הרגשתי לפעמים שאני מתמודדת עם קשיים שקולגות גברים לא שותפים להם, אבל קיבלתי את זה כדרכו של עולם", היא אומרת, "עם השנים, ככול שהתקדמתי בדרגות, והשתלבתי במקומות ובתפקידים להם יש השפעה על מסלול הקידום של אחרים, נקודת המבט שלי השתנתה. התחלתי לראות את ההטיות ולהבין שיש צורך שיהיה מישהו בתפקיד ששם לב לדברים האלו, ומנסה לשפר במידת האפשר".

פרופ' זלצברג, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, מונתה לתפקיד סגנית הנשיא לפני כשנתיים. "נשיא הטכניון פנה אלי בבקשה להחליף את פרופ' אילת טל ששימשה כיועצת הנשיא לקידום נשים במדע ובהנדסה. בינואר 2022 נכנסתי לתפקיד ובמקביל הסכמנו שיהיה נכון להרחיב אותו, כך שיעסוק בכל תחומי הגיוון, כאשר מגדר הוא אחד החשובים שבהם. החל מיוני 2022 אני משמשת כסגנית הנשיא לגיוון והכללה. בשנת תשפ"א פעלה בטכניון ועדה שמטרתה הייתה לבחון דרכים להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי, בוועדות, בתפקידים משפיעים ובהנהלה, ומאז כניסתי לתפקיד אני פועלת ליישום המלצות הוועדה".

פרופ' עדי זלצברג

שיעור הנשים בסגל האקדמי בטכניון עלה בשנים האחרונות אך יש עוד מקום לשיפור

הטכניון, בשל היותו מוסד מוביל בתחומי המדעים והטכנולוגיה - סובל מייצוג נשי חסר, המאפיין את מקצועות ה-STEM. כיום שיעור הנשים בסגל הטכניון עומד על כ-21%, ערך שמייצג עלייה איטית אך משמעותית במספר חברות הסגל בשנים האחרונות. "יש שונות גדולה מאוד בין הפקולטות", אומרת פרופ' זלצברג. "בפקולטות לביולוגיה, רפואה, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ארכיטקטורה ובינוי ערים, וחינוך למדע וטכנולוגיה אנחנו רואים יותר נשים. בפקולטות ההנדסיות והפקולטות בתחומי המדעים המדויקים – יש פחות". לדבריה, למרות השיפור בשנים האחרונות, המספרים עדיין נמוכים ודורשים שיפור. אל מול הנתונים האלה מציגה פרופ' זלצברג נתונים מעודדים על עלייה במספר הדיקניות בטכניון: "בשנת תשפ"ד הגענו למספר שיא של 8 דיקניות מתוך 22: נשים עומדות כיום בראש הפקולטות לחינוך למדע וטכנולוגיה, הנדסת חשמל ומחשבים, מדע והנדסה של חומרים, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, כימיה, והנדסת אווירונאוטיקה וחלל. בנוסף, יש לנו דיקנית סטודנטים ודיקנית בית הספר ללימודי המשך. גם בהנהלה הבכירה הנוכחות הנשית גדלה מאוד. לצדי, בהנהלת הטכניון, יש כיום עוד שתי נשים – פרופ׳ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים ופרופ׳ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא ליזמות וקשרי תעשייה. גם בוועדות המינויים המוסדיות יש הקפדה על נוכחות נשית משמעותית של מעל 30%״.

כדי להגדיל את הייצוג הנשי בסגל היא מאמינה שצריך להתחיל לייצר שינוי מלמטה ולהרחיב את הבסיס. "אנחנו צריכים להגיע למצב שיש לנו מאגר גדול של תלמידות לתואר ראשון שאותן נוכל לעודד להמשיך לתארים מתקדמים ולפוסט-דוקטורט. מעצם היותנו אוניברסיטה טכנולוגית אנחנו מתמודדים עם מספר קטן יחסית של סטודנטיות בתחומי הליבה של המוסד. העובדה כי מעט סטודנטיות מתחילות את התארים הראשונים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, מקורה עוד בבתי הספר - יש אחוז קטן של תלמידות תיכון שמסיימות את הלימודים עם 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה. אנחנו פועלים במגוון דרכים כדי להגיע אליהן".

וכך, יזמו בטכניון את "טק וומן" - יום שבו מארחים במוסד מדי שנה 900-700 תלמידות תיכון מצטיינות שלומדות מדעים. "המטרה של היום הזה היא לחשוף אותן לאפשרויות העומדות בפניהן ללימודים בטכניון, ולעתיד המקצועי שיכול להיפתח בפניהן בעקבות לימודים כאלה. לימים האלו מגיעות תלמידות מכל רחבי הארץ. במקביל, אנחנו פועלות להגדיל את מספר התלמידות שבוחרות באפיק מדעי בלימודיהן בתיכון". למשל, אחד הדברים הראשונים שעשתה פרופ' זלצברג בתפקידה היה כנס "מהנדסות עתיד" המיועד למחנכות ולמחנכים מחטיבות הביניים בצפון הארץ. "בעקבות שיחות שונות שניהלתי עם חברות סגל בטכניון הבנתי שאנחנו צריכים לעבוד לא רק עם התלמידות אלא גם עם המחנכות והמחנכים שלהן. המטרה של הכנס שיזמנו הייתה לחשוף את המורים לאופציות שהבחירה במדעים מדויקים תפתח בפני התלמידות שלהם, ולגרום להם להבין שיש להם השפעה גדולה על מה שהתלמידות בוחרות ללמוד בתיכון".

לפעילות שנעשית במסגרת המוסדות השונים וגם על ידי המדינה וחברות טכנולוגיה שונות, יש השפעה על מספר הנרשמות לתארים ראשונים, והעלייה הזו מורגשת גם בטכניון. "בתשפ"ד שיעור הנרשמות לתואר ראשון אצלנו מתקרב למספר שיא של 48%, ואנחנו רואים גם עלייה מתמדת במספר הסטודנטיות שממשיכות לתארים מתקדמים – בתואר שני ושלישי שיעור הנשים הוא כ-40%, וגם כאן – ההתפלגות בין הפקולטות מאוד לא אחידה".

אחד היעדים המרכזיים – הגדלת מספר החוקרות היוצאות לפוסט-דוקטורט

לצד הגדלת שיעור הסטודנטיות בכל התארים, פרופ' זלצברג אומרת כי עדיין אחד מהאתגרים הגדולים ביותר הוא הקושי של נשים לצאת לפוסט-דוקטורט. "מהנתונים שיש לנו, מעל 75% מהמועמדים שפונים למשרה אקדמית בטכניון הם גברים, היחס הזה נשמר בשינויים קלים לאורך שנים. אנחנו רואים שכאשר נשים מגישות מועמדות הן מצליחות לא פחות מגברים, אבל איפשהו בין סוף הדוקטורט לשלב הגשת המועמדות למשרות – אנחנו מאבדים אותן. אנחנו מקיימים ימי הכנה ליציאה לפוסט-דוקטורט, וסדנאות לדוקטורנטיות מצטיינות, שמטרתם היא לסייע להן לראות את עצמן מפתחות קריירה באקדמיה. בנוסף, אני מנסה לגייס תמיכה כלכלית, בעיקר עבור חוקרות שנוסעות לפוסט-דוקטורט עם ילדים. אני מקווה שהחל משנת הלימודים הנוכחית נוכל להציע מלגות ייעודיות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות".

מתוך המחשבה ש- If you can see it you can be it פרופ׳ זלצברג שמה לעצמה כמטרה להנכיח דמויות נשיות מובילות במרחב הציבורי בטכניון. אחת הפעילויות בכיוון זה הייתה תערוכת חוצות בלב הקמפוס תחת הכותרת - "החיים כמדענית". "התערוכה מתבססת על צילומים של הצלם ג'רלד ברונו ומציגה 40 דיוקנאות של מדעניות איטלקיות מעוררות השראה מתחומי מדע שונים. התערוכה עוררה עניין רב והיוותה מוקד לדיון מעניין עם הדוקטורנטיות שלנו על קריירה עתידית כחברות סגל".

במקביל לפעילות עם דוקטורנטיות, פרופ׳ זלצברג פועלת להגברת המודעות להטיות לא מודעות ולשיפור האקלים הארגוני כך שיהפוך למזמין יותר לנשים. "קיימנו, למשל, סדנה בנושא הטיות לא מודעות לחברי הוועדות האקדמיות בטכניון, שהייתה מאוד מוצלחת. עם זאת, קשה לגייס משתתפים מקרב הסגל האקדמי לסדנאות כאלה. הסגל מאוד עמוס וקשה לאנשים לפנות לזה זמן. אנחנו בתהליכי חשיבה כיצד לארגן את זה בצורה אחרת לשנה הבאה. השאיפה שלי שהסדנה הזו תהיה סדנת חובה שכל חברי הסגל האקדמי יהיו מחויבים לעבור".

כרטיס טיסה למלווה עבור חברות סגל עם ילדים קטנים המשתתפות בכנסים בחו"ל

דבר נוסף שהצליחה לקדם הוא השתתפות במימון כרטיס טיסה למלווה עבור חברות סגל, אימהות לילדים קטנים, הנוסעות לכנסים. "אני מקווה שההטבה הזו תהפוך לקבועה ונוכל לעזור לממן לכל חברת סגל שנוסעת עם ילד מתחת לגיל שנתיים לכנס בחו"ל – כרטיס למלווה".

פעילות חשובה נוספת שמקדמת פרופ' זלצברג קשורה לשימוש בשפה מותאמת מגדרית. במסגרת זו התקיימו בטכניון סדנאות לסגל המנהלי על ידי יועצת לשונית המתמחה בנושא ומסייעת בהטמעת העקרונות. "היה לנו חשוב לקדם את הנושא קודם כל בקרב כל מי שבאים במגע יומיומי עם הסטודנטים והסטודנטיות. אנחנו רוצים להרחיב את זה הלאה לכל התחומים של קולות קוראים לפרסים, מלגות ועוד. בעניין זה אני זוכה לשיתוף פעולה מצוין מצד רשות המחקר והיחידה לפרסים והוקרה".

על העבודה המשותפת עם יועצות הנשיא לשוויון מגדרי באוניברסיטאות האחרות היא אומרת שהיא פוקחת עיניים עבורה. "שלא כמו חלק מחברותי לפורום היועצות, אני לא מגיעה מתחומים של סוציולוגיה ומגדר, והגעתי לתפקיד עם מעט מאוד ידע והבנה בתחום. למדתי מהן כל כך הרבה מאז שנכנסתי לתפקיד. אנחנו בלי בושה מעתיקות אחת מהשנייה את מה שמצליח ונמנעות ממה שלא".

ובהקשר של עבודה נשית משותפת היא מזכירה כמובן את אפיק באקדמיה: "לפעילות של אפיק באקדמיה יש חשיבות רבה. קודם כל – כלפי חוץ. קיומו של הפורום והפעילויות שהוא יוזם מייצרים נראות חשובה ומביאים לידי ביטוי את החשיבות שיש בהגדלת ייצוג נשים באקדמיה. אפיק באקדמיה הוא כוח נשי, כוח מאורגן שיש לו נראות ונוכחות. בנוסף, הסדנאות השונות שמקיים אפיק באקדמיה לחברות סגל צעירות הן מעולות. אני שומעת מחוקרות שלנו שחוזרות ממפגשים האלו כמה הסדנאות תורמות להן, ושיש להן חשיבות רבה גם בקבוצת השייכות שהן מייצרות".